ענף המוניות בישראל ניצב בשנים האחרונות בצומת דרכים משמעותי. מצד אחד, נוסעים רבים מתלוננים על מחירים גבוהים, זמני המתנה ארוכים ושירות שאינו אחיד. מן העבר השני, נהגי המוניות עצמם מדווחים על קושי כלכלי הולך וגובר ועל תחושת שחיקה מתמשכת. בתוך המתח הזה עולה שאלה מרכזית אחת: האם הנסיעה במונית בישראל אכן יקרה ביחס לעולם — או שמא המציאות מורכבת בהרבה?
בין מונופולים, רגולציה ועלויות עתק
הדיון סביב פתיחת שוק המוניות לתחרות נמצא כיום בלב השיח הציבורי. תומכי הרפורמה טוענים כי כניסת חברות נוספות, בדומה למתרחש בערים רבות בעולם, עשויה להוזיל מחירים ולשפר את רמת השירות. מנגד, המתנגדים מזהירים מפני פגיעה אנושה בפרנסתם של נהגי המוניות, אשר מתקשים לשרוד כבר במציאות הקיימת.
המצב בישראל מורכב במיוחד. בפועל פועל בשוק מונופול כמעט מוחלט של גט טקסי, לצד מספר שחקנים מצומצם. במגזר החרדי — שבו הביקוש לשירותי מוניות גבוה במיוחד — פועלים לעיתים גם "דרייברים" ללא רישיון חוקי. כאשר לכך מתווספים מחירי דלק גבוהים, עלויות ביטוח כבדות ורכישת רכב יקרה, מתבהרת תמונה ברורה: נהגי המוניות מוצאים עצמם תחת לחץ כלכלי מתמשך.
מחקר מקיף: ישראל זולה לנוסע, יקרה לנהג
מחקר מקיף שערכה חברת ניו־טקסי, הפועלת בישראל מאז שנת 2019, בחן את תעריפי הנסיעה בערים מרכזיות בעולם — בהן ניו יורק, לונדון, פריז וברלין — והשווה אותם למחירים הנהוגים בישראל.
הממצאים מפתיעים: בניגוד לתחושת הציבור, תעריפי הנסיעה בישראל נמוכים יחסית לממוצע בערים הגדולות בעולם. עם זאת, בצד השני של המטבע, ההוצאות התפעוליות המוטלות על נהגי המוניות בישראל נחשבות מהגבוהות בעולם — בעיקר בשל מחירי הדלק, הביטוח והרישוי.
התוצאה מתסכלת: נהגים רבים מרוויחים שכר נמוך משמעותית מהמקובל במדינות אחרות. מצב זה מוביל למורל ירוד, לשירות שאינו אחיד ולעיתים אף למחסור במוניות — במיוחד בשעות עומס או בנסיעות ליעדים מרוחקים כמו נמל התעופה בן־גוריון.
יוקר מחיה, תחבורה ציבורית — ומונית לעשירים
לצד האתגרים, חברות טכנולוגיה כמו ניו־טקסי, יחד עם מיזם הבת WIZZY של T Mobility, מנסות לפעול בשיתוף עם נהגי המוניות לשיפור המצב. בין היתר מדובר בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות, סבסוד מסלולים, קידום שיתוף נסיעות והתמקדות בצמצום עלויות התפעול.
עם זאת, יוקר המחיה בישראל והתרחבות פתרונות התחבורה השיתופית מציבים את המונית — שבעבר נחשבה לכלי תחבורה עממי — כפתרון הנתפס כיום כיקר, ולעיתים שמור בעיקר למי שיכול להרשות לעצמו.
הדרך קדימה: שיתוף, דיגיטציה ותחרות הוגנת
הפתרון למשבר בענף אינו פשוט ואינו חד־ממדי. נדרש איזון עדין בין טובת הנוסעים לבין שמירה על פרנסת הנהגים. שילוב של אכיפה חכמה, פתיחת השוק לתחרות מבוקרת, עידוד שיתוף נסיעות — הן ברכבים פרטיים והן במוניות — והפחתת עלויות התפעול, עשויים יחד להוביל לשיפור ממשי.
לסיכום, ענף המוניות בישראל אינו יקר כפי שנהוג לחשוב בהשוואה למדינות רבות בעולם. אולם ההוצאה הגבוהה המוטלת על הנהג והיעדר תחרות אמיתית הופכים אותו לענף מאתגר — הן כמקור פרנסה והן כשירות לציבור. החידוש הטכנולוגי והפתיחות למודלים גמישים יותר, כפי שמובילות ניו־טקסי, T Mobility ו־WIZZY, עשויים להוות בסיס לתקווה אמיתית לשינוי — לטובת הנהגים והנוסעים כאחד.
